ילדותה של סבתא תחייה

שמה של סבתי : תחיה שפירא לפני הנישואים.  בתם של בן ציון שפירא ( ראה ערך ויקיפדיה) ובילה גולדה צוקרמן. דור 30 מרש"י ( מצורף אילן יוחסין).

 היו לה 8 אחים ואחיות. מקור השם שפירא בליטא. נולדה ב 7.2.1930 בירושלים. דור תשיעי לילידי ישראל מצד אימה. בתקופת המנדט הבריטי היא התגייסה ל"הגנה" בגיל 14. לאחר הקמת המדינה עבדה מספר שנים כמורה והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם הכירה את סבי. בסיום לימודיהם עברו מירושלים לבני ברק  ואז לר"ג.

היא עבדה במשך כ 40 שנה כעורכת דין עצמאית בעלת משרד בתחום הנזיקין ביחד עם סבי.

כיום היא גרה ברמת גן ברחוב קריניצי ביחד עם סבי חיים. יש להם 4 ילדים ו – 10 נכדים.

•אילן יוחסין מצד אמי

•דור- שם
1 רש"י (רבי שמעון יצחק)
2 יוכבד, מרים (בנותיו של רש"י)
3 הרשב"ם (רבי מאיר בעל הנס) – נכדו של רש"י
7 אברהם טרייבוש (דור רביעי מרשב"ם)
8 יוחנן טרייבוש (בנו של אברהם)
9 יוסף טרייבוש הגדול (נכדו של אברהם טרייבוש)
10 מתיתיהו טרייבוש הפרובינצי (נינו של אברהם טרייבוש)
11 בתו של ר' מתיתיהו נישאה לרבי שמואל שפירא
12 רבי שלמה שפירא (בנו של רבי שמואל שפירא)
13 ר' פרץ שפירא (בנו של ר' שלמה שפירא)
14 ר' יצחק שפירא (בנו של ר' פרץ שפירא)
15 ר' שמשון שפירא (בנו של ר' יצחק שפירא)
16 ר' נתן נטע שפירא (בנו של ר' שמשון שפירא)
18-19 ר אליעזר שפירא (נין ונכד לרבי נתן נטע שפירא)
20 ר' יצחק שפירא (בנו של ר' אליעזר שפירא)
21 ר' אריה לייב שפירא (בנו של ר' יצחק שפירא)
21-22 ר' אליעזר שפירא (בנו של ר' אריה לייב)
22-23 בתו של ר' אליעזר, גיטל, נישאה לר' מנחם זונדל
23-24 ר' ליבלי מקובנר (בנו של אריה לייב שפירא)
24-25 ששת בניו של רבי ליבלי (נח, חיים, אברהם, רפאל, לוי, משה שמואל, מנחם זונדל)
25-26 ר' חיים יעקב שפירא (בנו של ר' זונדל)
26-27 משולם זלמן שפירא (בנו של ר' חיים יעקב שפירא)
27-28 בניו הם : זונדל, מרים, שמואל אהרון בן ציון שפירא, שיינה גיטל, שרה מלכה
28-29 ילדיו של ר' בן ציון שפירא ואשתו גולדה בילה הם : שולמית לב טוב (מק'נמרה), שרה יעקובוביץ ליברמן, שלמון שפירא, אהובה ברנדייס, ימימה עמיאל, רות קליין, אברהם שפירא, תחיה פאל ואביבה שיף.
29-30 שולמית נישאה למק ונולדו לה 3 ילדים : לאדי, רות וג'וני.
שרה נישאה לשמעון יעקובוביץ' ונולד להם בנם אלחנן, לאחר מותו של שמעון נישאה שרה לדב ליברמן והיו להם 2 ילדים: פסיה ודודו.
שלמון נישא למרים ונולדו לו 3 ילדים : בתיה, בועז ונועה.
אהובה נישאה לצבי ברנדייס ונולדו לה 2 ילדים : אבינתן וורדה.
ימימה נישאה לעמיאל ונולדו לה 3 ילדים : ניצה, יורם, אחינועם.
רות נישאה לשמואל קליין ונולדו לה 3 ילדים : הדסה, עמי ושלום.
אברהם נישא ליהודית ונולדו לו 3 ילדים : אוהד, משה ויניב.
אביבה נישאה למנחם שיף ונולדו לה 2 ילדים : רבקה ורונן.

תחיה נישאה לחיים פאל ונולדו להם 4 ילדים : עמירם (רמי), יואב, יעל וגרשון (גרי).

•עמירם (רמי) פאל נישא ליעל קאולי ונולדו להם 2 בנות : עדן  ודנה.
יואב פאל נישא לאהובה ישראלי ונולדו להם 2 בנות : רותם וספיר.
יעל פאל נישאה לאבי חזן ונולדו להם 3 ילדים : עומר, עמית ( אני) וענבל ( 30-31}.גרשון (גרי) פאל נישא למיטל בגדדי ונולדו להם 3 ילדים : יובל, שחר ואוהד.

סיפור ראשון: גדלתי בירושלים בתקופה שלפני מלחמת השחרור. בגיל 14 הצטרפתי לתנועת "בני עקיבא".

כמה ימים לאחר מכן נגשה אליי אחת הבנות מהתנועה וביקשה לדבר איתי בסודיות. פנינו לפינה חבויה ושם היא שאלה אותי האם אני חברה בתנועת ה"הגנה" ( הייתה זאת תקופת המנדט והמחתרות פעלו בסתר ).

אמרתי לה שאני לא חברת ה"הגנה" והיא אמרה שהיא רוצה לגייס אותי. מאחר ותמיד ובכל צעד הייתי מדווחת לאבי על מעשיי, אמרתי לה שאתן לה תשובה למחרת.

כשדיווחתי לאבי כי אני רוצה להצטרף ל"הגנה", הוא התנגד בכל תוקף ואמר שמספיק שאחיי הגדולים בתנועת ה"הגנה" ואני רק בת 14 ולכן הוא אוסר זאת עליי. התלבטתי מאוד והתייעצתי עם מורתי לתורה שאותה הערצתי (הגברת נחמה ליבוביץ שאחר כך התפרסמה כפרשנית ידועה לתנ"ך).

סיפרתי לה את בעייתי ומאחר שאף פעם לא שיקרתי לאבי, לא ידעתי איך אוכל לצאת להשתתף בפעולות ב"הגנה" בלי לשקר אותו. מורתי ייעצה לי לדחות את הגיוס ל"הגנה" כדי לא לשקר לאבי ושמעתי בקולה אך הדבר הציק לי מאוד ולכן לאחר תקופה קצרה מצאתי דרך להתגייס ל"הגנה" בלי לשקר לאבי. הייתי הולכת לבני עקיבא למספר דקות ואז לפעילות ב"הגנה" וכך יכולתי לומר לאבי שאני הולכת לבני עקיבא והדבר לא היה שקר...

אני זוכרת עד היום את הליך הגיוס ל"הגנה" שהרשים אותי מאוד. הוכנסתי לחדר חשוך, על שולחן ארוך דלק נר ולידו ספר תנ"ך. מאחוריי השולחן הוצב מסך שחור נקוב בחורים שמבעדו הציצו אלה שראיינו אותי ולבסוף הסכימו לקבל אותי לתנועה.

סיפור שני: סבא ואני מכירים- בשנת הלימודים הראשונה שלי בפקולטה למשפטם היו כ-200 בנים לעומת 10 בנות והלימודים התקיימו באולמות גדולים! מחצית מהבנים נשרו בשנה זו, ולפי הזכור לי נשרו רק 2 בנות, שאחת מהן נשארה כיתה אך בסופו של דבר סיימה את לימודיה.

רובם של אילו שנותרו לשנה השנייה היו כאלה שגם עבדו וגם למדו ואילו בני העשירים היו דווקא אלו שנשרו. סבא שהיה ב"מילואים" בתחילת השנה גילה אותי כחודשיים לאחר תחילת הלימודים ואני זוכרת כי בשיעור הראשון שגילה אותי התיישב לידי ובמשך כל השיעור סיפר לי בדיחות עד שהמורה גער בנו כמה פעמים ובסופו של דבר אמר לנו לצאת. מאז סבא נצמד אלי עד שחבר אחר בכיתה שאל אותי באחד הימים "איפה בעלך"?

        "אמרתי: "אבל אין לי בעל"! "אז אחיך"?.

אמרתי שאין לי שום אח בכיתה ". "נו זה שיושב לידך תמיד ..."

אני המשכתי בהוראה עד לסיום לימודי כך שבשעות הבוקר נעדרתי מהלימודים ונעזרתי בחוברות שחברים הדפיסו. אני זוכרת כי הייתי באה מהעבודה,  אוכלת והולכת לאוניברסיטה. כאשר רציתי להדיח את הכלים, אמי הייתה אומרת לי -  "אם יש לך זמן לכי לנוח קצת" ובשום אופן לא הסכימה שאעזור לה. בתום הלימודים סבא ואני נשאנו  בחתונה צנועה בבניין הרבנות הראשית בירושלים.